היום הראשון - הפגישות הראשונות, חיוכים ראשונים, הראשון “אנחנו ביחד”.

"משכנתון יחד" פתח את זרועותיו: הֶכֵּרוּת, תַגלִית, פנים חדשות ולבבות מוכרים לְיַד

התחלנו ליצור חלל, שבו כל קול וכל מבט חשובים.

והסוף היה מסיבה בסגנון שנות ה-90 - עם מוזיקה, שמעלה זיכרונות, וריקודים, שמאחדים דורות

זה היה יום, שהצליח להתאים להכל: מרוך לטירוף חסר דאגות.

למחרת הייתה שבת.

השבת במחנה היא לא רק יום מנוחה. זו התחושה של בית, איפה שאנחנו נמצאים.

ביום שישי בערב התמלא "משפכתון יחד" שלנו באור - בנרות, ב שירים, מסתכלים אחד על השני.

הכרנו את השבת ביחד - כמשפחות, קהילות, לדורות.

תפילה משותפת, אווירה נעימה, ארוחה חגיגית ושיחות, שמתאחדים חזק יותר.

ובשבת - מנוחה, ללמוד ורק שתיקה, שהרשנו לעצמנו.

שבת שלום